אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ז

מהדורה: מהדורת פרידברג

« אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ו:ה׳ אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ט:ח׳ »

8 תמורה פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה. רָבָא אָמַר: בְּדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ נְבֵילָה. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּדָבָר שֶׁהִיא מֵתָה.

8 נזיר פתח ↗

וּרְמִינְהוּ: ״יָדִי נְזִירָה״ וְ״רַגְלִי נְזִירָה״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, ״רֹאשִׁי נְזִירָה״, ״כְּבֵדִי נְזִירָה״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ — הֲרֵי זֶה נָזִיר.

1 יד כו' בכל אבר שאין הנשמה תלויה בו: ראה ב"ח ודרישה, ובפ"ק דתמורה דף יא פליגי אמוראי לענין דיהא בקדשי מזבח פשטה קדושה בכולה מאי מקרי דבר שהנשמה תלויה בו, דחד אמר דבר שעושה אותה טריפה אם טריפה אינה חיה וזה בחסר הרגל למעלה מארכובה, ולכן אמר בירושלמי פרק הפרה רגל מכורה לך מכר חציה רגלה שניה מכורה לך מכר חצי חציה, אבל יד הוי דבר שאינו עושה אותה טריפה, וזה כפסק רבינו, ובפ"ה מערכין כתב רבינו ראשי כו' כבדי, ולקוח זה מלשון הגמרא בנזיר כ"א ראשי כו' כבדי נזירה כו' ויתקיימו דברי הרב המגיד שלקח זה מירושלמי:

8 משנה תורה, הלכות מכירה פתח ↗

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ רֹאשׁ עֶבֶד זֶה אוֹ רֹאשׁ חֲמוֹר זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֲרֵי זֶה מָכַר חֶצְיוֹ. וְכֵן הַדִּין בְּכָל אֵיבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. אָמַר לוֹ יַד עֶבֶד זֶה אוֹ יַד חֲמוֹר זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הַדִּין בְּכָל אֵיבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. אָמַר לוֹ רֹאשׁ פָּרָה זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לֹא מָכַר אֶלָּא הָרֹאשׁ בִּלְבַד שֶׁהֲרֵי רֹאשָׁהּ נִמְכֶּרֶת תָּמִיד בַּמִּטְבָּחַיִם:

« אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ו:ה׳ אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ט:ח׳ »